התחילו מחנות האימונים של 30 קבוצות הליגה השונות. במחנות האימונים ובמשחקי קדם העונה אנחנו נראה לא מעט ניסויים שונים של מאמני הקבוצות בניסיון למצוא את ההרכב הטוב ביותר איתו הם יכולים לשחק ב-2017/18. יש כמה שאלות גדולות שנשארו לכל קבוצה מבחינת הסגל הקיים ובסדרת המאמרים הקרובה נתייחס אליהם.
בוסטון – מי האיש החמישי.
קיירי אירווינג, מרקוס סמארט/ג'יילן בראון, גורדון היווארד ואל הורפורד יפתחו בבוסטון העונה. מדובר ב-4 שחקנים. החמישי אמור להיות מרקוס מוריס, אבל הוא מעורב במשפט ועלול לפספס זמן ממושך במידה ויורשע או יושעה. לכן, בהתחשב בעובדה שלבוסטון אין פאוור פורוורד מחליף ברמה גבוהה, עולה השאלה מי יפתח במקומו.
אפשרות אחת דומה למה שקרה שנה שעברה – אל הורפורד פתח כפאוור פורוורד ואמיר ג'ונסון כסנטר. ג'ונסון, היום בפילדלפיה, פתח ב-77 משחקים בשנה שעברה וארון ביינס, שהגיע מדטרויט על חשבונו, יכול לעשות עבודה לא רעה באותו תפקיד. מאוד סביר שנראה את זה במשחקים מסויימים מול קבוצות מאסיביות בזכות התרומה שלו מתחת לסל ובהגנה בצבע. גרשון יאבוסלה, הבחירה ה-16 בדראפט 2016,הוא גם סנטר שיאפשר להורפורד לשחק כפאוור פורוורד דקות מסויימות.
ג'ונסון שיחק שנה שעברה 20 דקות למשחק וביינס לא ישחק יותר. בכדורסל של היום אין סיבה לשחק עם שני גבוהים גדולים כל כך הרבה זמן והורפורד אמור לשחק כסנטר. יש את האפשרות של דניאל ת'ייס, הפאוור פורוורד הגרמני המבטיח, אבל הוא רוקי שכנראה לא יקבל יותר מ-5-10 דקות למשחק. ג'ונאס ג'רבקו, קלי אוליניק וג'יי קראודר ששיחקו בעמדה שנה שעברה עזבו. סמי אוג'ליי, עוד רוקי, הוא אופציה דומה לת'ייס ולא יתן תרומה משמעותית מדי.
הפתרון הטוב ביותר הוא ג'ייסון טייטום כפאוור פורוורד בהרכבים מסויימים. הוא לא גבוה במיוחד (2.03 מ'), אבל הקליעה שלו יכולה לפתוח את הצבע והוא שומר לא רע. דקות שלו לצד אירווינג, בראון, היווארד והורפורד הם הגרסה של הסלטיקס לדת' ליינאפ ויכול לשנות משחקים מהקצה לקצה. הייתי רוצה לראות את זה קורה כחלק מרעיון הכדורסל ללא עמדות.
ברוקלין – עמדות הפורוורד.
ההירככיה בברוקלין די ברורה. ג'רמי לין ודיאנג'לו ראסל פותחים בעמדות הגארד, איזייאה וויטהד, ספנסר דינווידי ושין קילפטריק עולים אחריהם. טימופיי מוזגוב וג'ארט אלן חולקים ביניהם את הדקות בעמדות הסנטר כשאלן יקבל יותר ויותר כשהעונה תמשך. בעמדות הפורוורד? לא ברור.
יש את טרבור בוקר, שחקן NBA בינוני וסביר, דמארה קארול המבוגר, קווינסי אייסי (גרסה חלשה של בוקר) ושלושה שמות מעניינים יותר – כריס לברט ורונדה הוליס ג'פרסון הצעירים ואלן קראב שהגיע הקיץ. לברט ו-RHJ נראו טוב ביחד בשנה שעברה ויכול להיות ששווים הזדמנות השנה על הפרקט בחמישייה, במיוחד כנכסים העתידיים הטובים ביותר של הקבוצה אחרי ראסל, אבל הם לא כל כך מתאימים לשיטת המשחק של הפצצת שלשות.
מי שיותר מתאימים לזה הם קראב וקארול. קארול יכול להיות פאוור פורוורד סביר, אבל לא נשאר לו יותר מדי בטנק אחרי מה שראינו בשנים האחרונות בטורונטו. קראב מושלם לשיטה הזאת וראוי לחצי שעה במשחק – הוא אחד השחקנים היחידים שמסוגלים לקלוע בקבוצתו. בוקר יכול לפתוח והוא שחקן סביר, אבל לא יותר מדי טוב או קלע. אכן בלאגן.
לדעתי נראה ניסיונות לשלב בין ההרכבים השונים. יהיו כמה דקות של לברט-הוליס ג'פרסון, אבל מי שיפתחו יהיו קראב ובוקר. יכול להיות שלתת לקראב לפתוח ליד הוליס ג'פרסון יכול להיות שימושי, אבל העדר הקליעה של האחרון יפגע בו בהיבט הזה, במיוחד בקבוצה שכל כך אוהבת זריקות מרחוק. לברט לא מספיק גדול בשביל לשחק כפאוור פורוורד, אבל הוא ימצא את הדקות שלו. העדר הלחץ על המערכת, עקב כך שאין להם בחירת דראפט או סיכוי ריאלי להגיע לפלייאוף, יכול לתת לאטקינסון, המאמן, כמה זמן שהוא רוצה במהלך העונה כדי למצוא את ההרכב הנכון ביותר.
ניו יורק – עמדת הסנטר
יש בעמדת הסנטר של הניקס ארבעה סנטרים: אחד, ג'ואקים נואה, חתום על חוזה עצום של 54 מיליון דולר ל-3 שנים ושנה שעברה פתח ב-46 משחקים. אחד אחר, אנס קנטר, הוא התמורה המרכזית שהקבוצה קיבלה בטרייד על כרמלו אנטוני ושחקן התקפה מוכשר מאוד אבל כזה שלא עושה יותר מדי הגנה. יש את קייל אוקווין, חביב האוהדים ואולי השחקן היחיד שלא מבאס את הניו יורקרים פעם אחר פעם (יחד עם פורזינגיס) ומעל כולם את ווילי הרננגומז, שחקן בשנתו השנייה שקלע 11.5 נקודות עם 9.2 ריבאונדים למשחק לאחר פגרת האול-סטאר.
עכשיו צריך למצוא לכולם מקום ואולי גם לקריסטפס פורזינגיס שיכול לשחק כסנטר בהרכבים נמוכים, אבל יותר סביר שיהיה פאוור פורוורד. אוקווין יכול להיות סנטר מחליף מצויין בקונטנדרית ואל תפלו מהכיסא אם יועבר לקליבלנד או אוקלהומה תמורת נכסים עתידיים (שחקנים מבטיחים או בחירות דראפט), אבל אפילו אם הוא הולך, נשארנו עם 3 סנטרים. שניים על חוזים שאף קבוצה לא תהיה מוכנה לקבל.
הרננגומז זה המהלך הנכון. הוא ריבאונדר מצויין ומוסר לא רע שיכול להשלים את פורזינגיס ועם התקרה הגבוהה ביותר מארבעת הסנטרים, כשנואה הרחק מעבר לשיא וקנטר נמצא בשיא עכשיו. לפתח אותו זה אולי הדבר הנכון לעשות, אבל יכול להיות שהורנסק יעדיף סנטרים שאפשר ללכת אליהם כדי לייצר נקודות באופן משמעותי יותר כמו הטורקי. השאלה צריכה להיות מי משלים הכי טוב את החד קרן (פורזינגיס), כי המועדון צריך להבנות סביבו: הוא השחקן הטוב ביותר של הניקס ועדיין יש לו לאן להתפתח. אני חושב שזה הרננגומז.
טורונטו – ספסל.
לא מדברים על זה יותר מדי, אבל הספסל של טורונטו מאוד נחלש בהשוואה לשנה שעברה. נכון שסי ג'יי מיילס שדרוג משמעותי על טרנס רוס, אבל דילון רייט לא הראה יותר מדי ב-2 העונות הראשונות בליגה ויצטרך למלא את הנעליים של קורי ג'וזף, הימור שיכול לעלות לקייל לאורי בבריאות, ואין תחליפים משמעותיים לפטריק פטרסון ופי ג'יי טאקר שנתנו גיוון בעמדות הפורוורד.
אופציה מעניינת היא או ג'י אנונבי. פציעה הורידה אותו כמה מקומות בדראפט והוא יכול להיות גניבה ולתת את ההגנה שטאקר נתן בצורה טובה, אבל אין רוקיז שמתפתחים יותר מדי בטורונטו. יכול להיות שהוא יתרום כבר השנה, אבל הוא עבר פציעה בברך ולכו תדעו איך יחזור ממנה ומתי. זה לא מספיק לקונטנדרית. ברונו קאבוקלו מאוד לא מלוטש ולמרות עונת די ליג טובה הוא לא יכול לתת את ההגנה וגם הוא פרוספקט לא מוכח בדומה לאנובי. הם יתחרו על התפקיד של המחליף לטאקר, כשגם נורמן פאוול יתן תרומה מסויימת מהחמישייה, אבל הוא יתרכז יותר בהגנה על גארדים.
ההחלפה של פטרסון קשה יותר. הוא דומה בסגנון המשחק לאיבאקה בתור גבוה שיכול לקלוע שלשות ולרווח את המשחק לחדירות של לאורי ודרוזן ופשוט אין משהו דומה לזה. לוקאס נוגירה ויאקוב פולייטל לא רעים אבל לא פאוור פורוורדים עם קליעה אלא סנטרים וקיים סיכוי שאחד מהם יועבר בשביל שחקן ספסל משמעותי שיכול לקלוע. ג'סטין המילטון שהגיע מברוקלין יכל להתאים לתפקיד אבל נחתך. בסגל הקיים? הסוס השחור (תרתי משמע) הוא פסקל סיאקאם. הסופרמור הזה פתח בתחילת העונה ותרם בהגנה ואולי נראה אותו בהתקפה עם נוגירה ועוד שלושה קלעי שלשות כשהגבוהים מתמקדים בהגנה ובתנועה בלי הכדור.
הדבר החשוב בכל הנושא הזה הוא שאין יותר קבוצה שיכולה ליצור בלי לאורי או דרוזן. ג'וזף, רוס ופטרסון היו שלושה שחקני התקפה טובים שאפשרו ללאורי ודרוזן לנוח ביחד ובהעדרם יכול להיות שנראה הרבה יותר דקות של לאורי על המגרש עם המחליפים ואת רייט ופאוול לצד דרוזן. כשלאורי בן 31 ואחרי פציעה רצינית זה יכול להיות יותר מדי ויהיה משהו שכדאי לעקוב אחריו בעונה הקרובה של הראפטורס.
פילדלפיה – ג'ואל אמביד.
הקבוצה חדשה כמעט לגמרי. יש כבר כמה דברים די ברורים (החמישייה, גם המחליפים הבולטים) וגם השאלה של רישון הולמס לעומת ג'ליל אוקפור כסנטר מחליף מעניינת, אבל הדבר הכי חשוב זה אמביד. אם הוא ישתתף בכל האימונים ויזכה לכמות סבירה של דקות במשחקי קדם העונה זה יהיה סימן טוב לזה שהוא יוכל לשחק תפקיד רציני בעונה הקרובה. אם לא, אז יהיה הרבה יותר קשה לפילדלפיה. בלעדיו עדיין יש להם קבוצה מסקרנת עם פולץ, רדיק, סימונס, סאריץ' והולמס, אבל יחד איתו הם יכולים להגיע הרבה יותר גבוה.
מעולה רועי. שאלות ראויות.
בברוקלין ההרכב הפותח לדעתי יהיה שונה לחלוטין ממה שאמרת.
אני חושב שראסל, קראב, קארול ובוקר יתחילו את העונה בחמישייה. סנטר תלוי לפי מחנות האימונים אם מוזגוב או טיילר זלר.
השאלה הגדולה תהיה מה יהיה בין הוליס ג'פרסון לקילפטריק. אחד מהם יקבל דקות משמעותיות השנה והשני יעלם ברוטציה שהפכה רחבה הקיץ.
לגבי טורונטו אתה ממש צודק, ולא התייחסו לזה מספיק. במקרה של פציעות כמו שנה שעברה הם בבעיה.
פילדלפיה כמו שאמרת: עזבו הכל, מה עם אמביד?
ראסל לדעתי היה טוב בהרבה שנה שעברה כשוטינג גארד, אבל יכול להיות שהרכב טיפה יותר גבוה יעבוד. גם קראב יותר סמול פורוורד משוטינג גארד, אבל לך תדע.
קילפטריק יקבל דקות כי הוא אחד היחידים שיכולים לייצר סל מכלום. כשראסל נח, קילפטריק זה תחליף לא רע בכלל.
יש השנה הרבה דברים מעניינים בפילדלפיה, שלא הרחבת עליה יותר מדי, יש לה לדעתי הכי הרבה מה לפתור במחנה אימונים.
האם סימונס ישחק כרכז או פולץ?
מי השנים מבין רדיק קובינגטון או סאריץ שיעלו בחמישייה? אם יחליטו לוותר על סאריץ אז האם סימונס ישחק כרכז ואם כן איך קובינגטון ישחק כפאוור פאורד וכו'
בקיצור, שתתחיל הליגה כבר!
רציתי להתייחס לנושא אחד בכל קבוצה, בפילדלפיה כמו שכתבת יש מלא כי זאת קבוצה חדשה לגמרי. די ברור שרדיק יפתח כקלע והשאלה מי מסאריץ או קובינגטון יפתח, לדעתי קובינגטון יותר מתאים לחמישייה.
סימונס יוביל כדור כי הוא לא מסוגל לשמש בכלל כידית בעת הצורך ופולץ כן, אבל יכול להיות שיהיו פוזישנים שפולץ ירכז. יש המון קבוצות עם 2 מוליכי כדור ופילי תשמח להיות אחת מהן.
גרמת לי לחשוב על זה – בערך רק לגולדן סטייט היה בעונה שעברה הרכב פותח של שלושה שחקנים שמנהלים משחק (כלומר, לא כאלה שמשחקים עם עצמם). פילי יכולה להיות הקבוצה השנייה הזו. פולץ, שאריץ' וסימונס נותנים מלא אפשרויות משחק. סימונס רק צריך ללמוד משאריץ' איך משחקים תוקפני גם בלי הכדור, בעזרת פיק'נ'רולים ופיק'נ'פופ (שהוא אפילו לא חייב ללמוד לקלוע בשבילו – אלא להיות זה שמוצא את רדיק לשלשה בזמן שכולם מתרכזים בשניהם).
יכול להיות מאוד מסוכן. פולץ, רדיק, סימונס, סאריץ' והולמס זה הרכב של 4 שחקנים עם יכולת מסירה קטלנית ועוד קאץ' אנד שוטר פנומנאלי.
גם מיאמי השנה יכולה לשחק עם 3 מובילי כדור: דראגיץ', וויטרס, ג'ונסון.
מישהו יודע מתי יוצא nba2k18 לפלאפון?
כתבה יפה.
לגבי ברוקלין – לא חושב שמישהו הביא את החוזה המגוחך של אלן קראב כדי להעלות אותו מהספסל.
לגבי בוסטוןו – טייטuם בתור 4 זה רעיון מעניין, בעיקר כי ככה הוא לא גונב דקות לג'יילן בראון בעמדה מספר 3. מאחר ובוסטון משחקת במזרח, יש לה איזה 50 משחקים לבחון את זה.
ואני לא חושב שאפילו האוהד הכי שרוף של טורנטו חולם על מעבר לניצחון בסיבוב הראשון בפלייאוף, אז קונדיטורית?
אם קליבלנד מתפרקת מאיזשהי סיבה לא קשורה, כל אחת מטורונטו, מיאמי, וושינגטון ובוסטון, אפילו מילווקי אם פארקר חוזר בכושר, יכולה ללקט את אליפות המזרח. נראה פתוח לגמרי.
ברוקלין – לכן סביר שיפתח, אבל בפורטלנד הוא וטרנר היו שחקני ספסל. בכל מקרה יקבל הרבה זמן משחק.
מבחינת טורונטו אני מסכים. איבדו את כל העומק שהיה להם והכוכבים צ'וקרים סדרתיים שלא היו עוברים סיבוב בפלייאוף בלי ביתיות. הרבה אוויר חם
1. בוסטון – לא חושב שטאטום זאת אופציה לעמדת ה-PF, הוא לדעתי קצת קטן פיזית כדי להתמודד בעמדה הזו. במידה ומוריס לא מתחיל את העונה כנראה האופצייה של הורפורד ב-4 עם סנטר.
אולי כדאי לחשוב על אופצייה של טרייד עבור PF מחליף, אבל זה רק אחרי שידעו מה קורה עם מוריס.
2. ברוקלין – לין, ראסל, קראב, בוקר (הוליס ג'פרסון כגרסה מוקטנת של ת'דאוס יאנג) וזלר (כי למוזגוב נגמר הסוס (או במילים אחרות, חווה תהליך היברט). קשה לי לראות את קארול מקבל מקום בחמישייה כי הוא לא ממש PF והוא התדרדר מהר מאוד עם פציעות וכושר משחק ירוד.
3. יש פה שאלה אם נואה כשיר או לא. במידה וכן אני מניח כי הוא יהיה בחמישייה כי הוא מביא אגרסיביות וטירוף בצד ההגנתי והוא ופורזינגיס יכולים להיות צמד הגנתי לא רע. הרננגומז וקנטר יקבלו שאריות ופה ישנה דילמה בין ההתפתחות של הספרדי לאופציה של הנקודות של הטורקי. אני הולך על הפוטנציאל ומנסה להטריד את קאנטר עבור שחקן בעמדה אחרת.
4. ספסל קצת בינוני של שחקנים שלא ממש הוכיחו את עצמם עד עכשיו או כאלה שיש שאלה מה יעשו בהזדמנות שיקבלו דקות משחק. מלבד פאוול שיכול לקבל קידום לחמישייה במקום מילס (למרות שבגלל שהוא יכול ליצור עדיף שמילס יהיה על תקן קלעי עם החמישייה הראשונה) יש להם בעיה של רכז מחליף לגיבוי ללאורי.
5. פולץ', רדיק, סימונס, סאריץ ואמביד. אני חושב שאחרי עונת רוקי מוצלחת סאריץ יהיה חמישייה על חשבונו של קובינגטון. אם כי קובינגטון יקבל הרבה דקות ליד סימונס (שיוסט ל-PF). עדיין, מדובר על 3 שחקנים עם פוטנציאל גבוה, מועדים לפציעות, שרק הזמן יראה מה הם באמת שווים. אני מאוד מקווה שיצדיקו את ההייפ סביבם.
כשאתה אומר קטן פיזית אני מניח שאתה מתכוון למשקל שלו. ולמרות שהוא יותר קרוב לסטף קרי מאשר ללברון ג'יימס לא הייתי פוסל הרכבים איתו בתור 4, כשחוץ ממנו משחקים ג'יילן בראון, הורפורד והיווארד. יחד עם קיירי זה החמישיה עם הכי הרבה ריווח שאני יכול לחשוב עליה. יחד עם סמארט בדקות שקיירי נח זו יכולה להיות חמישייה שלא מוטרדת מחילופים בהגנה.
1.אני חושב שיש לו מספיק קליעה בשביל זה. נראה אותו בחמישייה לא כפאוור פורוורד מסורתי אלא בחמישייה מהירה יותר עם הרבה חילופים וניסיון לכדורסל חסר הפורוורדים ועתיר העמדות שסטיבנס (ויונתן S) אוהבים מאוד לדבר עליו.
2.קארול היה לא רע באטלנטה במערכת מאוד דומה והוא וטרן שבא מקבוצה מנצחת. זה יכול להיות שווה מקום בחמישייה בקבוצה בבנייה, במיוחד עם סגל יחסית צעיר.
3+4.מסכים חלקית (מיילס כמעט זהה לטרנס רוס שעלה מהספסל שנה שעברה).
5.סימונס, סאריץ', פולץ ורדיק בחמישייה זה מעט מדי קליעה – אתה מכריח את אמביד לשחק על קשת השלוש וזה בזבוז של מה שהוא מסוגל לעשות לדעתי. יכול להיות שזה יקרה במהלך העונה.
רועי אני לא מסכים איתך בכלל. סימונס, סאריץ', פולץ ורדיק בחמישייה זה מעט מדי קליעה שמכריחה את אמביד לשחק על קשת השלוש? סאריץ׳ הוכיח שהוא סטרצ׳ עם יד מצוינת מעבר לקשת, פולץ הראה קליעה לא רעה בכלל בליגת הקיץ, הקליעה של סימונס היא סימן שאלה אבל לזה תוסיף את רדיק… בקיצור בדיוק ההיפך ממה שכתבת ואמביד ממילא אוהב לבוא מהאמצע ולהכנס לטבעת או לעצור לשלשה. בקיצור אמורה להיות פה קבוצת שלשות לא רעה בכלל
אני לא לוקח את הסאמר ליג יותר מדי ברצינות, האמת. סאריץ' קלע השנה ב-31.1% וזה מעט מדי כשהוא מתפקד כסמול פורוורד. אם פולץ יקלע טוב גם בליגה אז זה עוד יעבור חלק, אבל לא בטוח כלל
בבוסטון המצב של מוריס לא ברור וזה דווקא טוב מבחינת טאטום שיקפוץ הרבה בין עמדה 3 ל 4 מהמחליפים. לא יודע עם קראתם את הביקורת של פול פירס על טאטום אבל המוטיב שחזר אצלו בכתבה היא שאחרי שצפה בתנועה ובצורת הקליעה של ג'ייסון טאטום בליגת הקיץ הוא רואה בטאטום את עצמו אחרי 5, 6 שנות וותק באן בי איי. להזכירכם, כבר אז פול שיחק נפלא בצמד עם אנטואן ווקר. הבעייה היא שJT סובל מסינדרום רפואי מסויים שמונע ממנו לשחק עונה שלמה, הוא משחק מספר משחקים ואז חייב לנוח, זה בלט מאד בליגת הקיץ בה היה אחד השחקנים הטובים כששיחק ואז לא שיחק בבאים…
איזה סינדרום? עניין של סטמינה או משהו יותר מורכב?
גם לקלינט קפלה היתה בעיה של סטמינה שצמצמה את כמות הדקות שיכל לשחק ביעילות. אבל לא מכיר סינדרום רפואי כזה.
יכול להיות שזה עניין של הגבלת דקות ותהיה, או שסתם שמרו אותו בליגת הקיץ. היו לא מעט שחקנים שזה פגע בהם, בעיקר צעירים וזה משהו שתכננתי להתייחס אליו בכתבה הבאה
אז יאלה האר את עינינו
זה הזמן לשאול את השאלות כי כולן מעניינות אותנו. התשובות תינתנה במחנות האימונים. קבוצות רבות תשחקנה בצורה ועם הרכבים שאנחנו לא חושבים עליהם היום. לכן ישנם מחנות אימונים ארוכים וסידרות משחקים.
טוב מאד רועי!
תודה רבה מנחם
מצוין רועי, תודה.
רועי אחלה רעיון לסדרת כתבות וביצוע מעולה כהרגלך.
לגבי הניקס רק אתייחס שגם אני חושב שהרננגומז הכי מתאים לצד פורזינגס וכגיבוי קצת כמו הפוטבול לצורכי התקפה יעלה קאנטר והגנה ומלחמה אקווין כל עוד הוא שם. נואה ימשיך להיות קישוט יקר מדי על הספסל כל עוד הארבעה שם.